דרך ההקשבה

 

מגיל צעיר למדנו לשים בצד את הרגשות שלנו ("מה את עושה עניין מכל דבר"), להתעלם מתחושות הגוף שלנו ("תאכל עוד קצת בשביל אמא") ולוותר על האינטואיציה שלנו. ועכשיו אנחנו חסרים בכלים הנהדרים הללו, צריכים שמישהו אחר יגיד לנו מה לאכול וכמה, שיגיד לנו איך להיות הורים טובים יותר ועוד.

​

דרך ההקשבה היא ללמוד מחדש להקשיב לעצמנו. להיות בתשומת לב לרגשות, תחושות, מחשבות ואינטואיציה ולקבל את האינפורמציה לה אנו זקוקים מבפנים.

​

רגש שדוכא, טראומה שלא עובדה, מחשבות מכאיבות שהוטמעו בנו - ימשיכו להדהד בנו לאורך השנים. אצל חלקנו זה יתבטא כדיכאון, או דפוס חוזר במערכות יחסים, אצל חלקנו כסרטן או אולקוס, ואצל כולנו ביחסים עם ילדינו. כאילו שאותה פגיעה ממשיכה לחיות בנו ולבקש שנרפא אותה לפני שאנחנו ממשיכים הלאה. וככל שאנחנו לא מקשיבים היא צועקת יותר. כמו ילד קטן שצריך תשומת לב - בהתחלה במילה, אח"כ בצעקות, ובסוף הוא הופך את הבית ומושך לאחותו בצמות...

אם ניתן לאותו "ילד" את מה שהוא צריך הוא יחזור להיות מלאך. אבל כל עוד נתעלם זה יהפוך למופע איימים. כך שכשאנחנו מדכאים את הקושי אנחנו יוצרים עוד סבל וכאב. וכשאנחנו מוכנים לומר - אני יודע שבאת להזכיר לי משהו, אני מקשיב - קורים ניסים.

​

היום אני עובדת עם א.נשים סביב 4 נושאים מרכזיים:

• ריפוי עיניים ושיפור הראייה

• טיפול רגשי הוליסטי סביב קשיי החיים

• ליווי סביב קשיים בהורות

• הדרכה של מטפלות סביב סוגיות שעולות בקליניקה