עקרון הרצף
אני חושבת כבר המון זמן על לכתוב המלצה על הספר הזה. קראתי אותו לפני כ-10 שנים, לקראת הפיכתי לאמא והוא היה לי מאוד משמעותי.
אני אוהבת לקרוא מחדש לפני שאני ממליצה, כדי להיזכר בפרטים, וכך עשיתי גם הפעם. מתוך הקריאה המחודשת ראיתי גם דברים שלא יכולתי לראות אז ואכתוב גם עליהם. על היפה שבספר הזה וגם על המכאיב שבו.
עקרון הרצף הוא ספר שמנסה ללמוד מבני שבט של לקטים ציידים איך הורות אמורה להיות בתוכנית המקורית שלה, או מה ילדים צריכים מאיתנו. ובאמת אנחנו מקבלים תמונה מאוד אחרת מזו שאנו מכירים. על הורות שאין בה שליטה והפעלת כוח, על ילדים שקטים, רגועים ומשתפי פעולה, על למידה עצמאית ועוד המון דברים יפים.
הסיפורים של ג'יין לידלוף על שבטי האינדיאנים אצלם היא התארחה מרתקים ומלמדים אותנו על המקורות שלנו. היחס שלהם לעבודה, השלווה שלהם והיחס המכבד והשוויוני שיש שם בין האנשים, לא משנה מה גילם ומינם מעוררים מחשבה וקוראים לנו לחזור ולתקן את מה שקולקל.
אצלי הספר יצר געגועים גדולים לחיים בשבט. מן צער על הנתק הזה שאנחנו חיים בו מהטבע ומעצמנו.
בהקשר של ההורות, אני חושבת שזה אחד הספרים החשובים שנכתבו, כי לאחר תקופה של הטפה לחינוך נוקשה של תינוקות וילדים, ג'יין מביאה קול אחר וקוראת לקרבה ולהקשבה לצורכיהם. היא יוצאת נגד כל מיני פרקטיקות של ריחוק ומזכירה לנו כמה חשוב לתינוקות מגע.
בעקבות ספר זה הרבה הורים החליטו להלין את תינוקם קרוב אליהם ולא בחדר משלו, לשאת אותו על הידיים ובמנשא ולא לראות בכל אלה פינוק.
אבל
יש בספר הזה פוטנציאל גדול לרגשות אשם:
יש בו שימוש רב במילה הרסני כלפי כל מה שהיא רואה כהתנהגות הורית לא מיטיבה.
התייחסות שטחית של סיבה ותוצאה כלפי התנהגויות לא רצויות של ילדים - תמיד האשם הוא בהורים שלא פעלו על פי הרצף.
מילים קשות המתארות את סבלו של הילד כאשר לא מגודל על פי עקרון הרצף.
וסטנדרט בלתי אפשרי להורים החיים במערב.
אני זוכרת כמה רציתי לתת לבן שלי את הטוב ביותר ואת התחושה הזאת שהנה אני פועלת לא נכון והורסת לו את החיים... כיוון שאני לא חיה בשבט, הרבה מהדברים שהוצעו בספר לא היו באמת אפשריים לי ויצרו אצלי המון תסכול...
למרות הביקורת שלי, אני ממליצה בחום לקרוא את הספר - הוא נותן ידע חשוב, חומר למחשבה והמון השראה, ולא רק על גידול ילדים.
קחו ממנו את מה שמרחיב אתכם, וזרקו לפח את מה שמכווץ.
מבחינתי יש פה הזמנה להשלים עם זה שאנחנו חיים פה - על הטוב והרע שבזה;
לראות את הילדים שלנו כמה שפחות דרך רעיונות וכמה שיותר דרך הלב שלנו;
ולתת לעצמנו המון אהבה וחמלה. לא קל לגדל ילדים בימינו...