פחד ואמון בגידול ילדים
מכירות את המשפטים האלה:
אם תרגילי אותו להרדם על הציצי הוא לא ילמד לישון לבד.
אם לא תראי לו מי הבוס הוא יסובב אותך על האצבע הקטנה...
אם הוא לא יהיה בגן איך הוא ירכוש מיומנויות חברתיות?!
הפחד שמלווה את ההחלטות שלנו. הפחד מהעתיד.
בואו נודה על האמת, ההשפעה שלנו על העתיד היא מוגבלת והיכולת שלנו לדעת איזה מעשה יוביל לתוצאה המבוקשת הוא רופף מאוד. הרי יש כל כך הרבה מרכיבים שהם לא בשליטתנו... ואנחנו מדברים בבני אדם, לא במכונות שבהם ברור שאם נלחץ על כפתור מסויים יקרה הדבר שציפינו לו.
אז מאיפה זה בא כל המשפטים האלה? הם באים מפחד שהושרש בנו. מתחושה בסיסית שהעולם הזה הוא מקום לא בטוח. שהכל יכול להשתבש בכל רגע. מאמונה שבני אדם (כולל אנחנו וילדינו) הם יצורים שמשתבשים בקלות, שלא יודעים להבדיל בין טוב לרע, שצריך לחנך אותם ולמשמע אותם ולשכנע אותם (לטובתם). שקל לקלקל וקשה לתקן...
מתאימות לך האמונות האלה? או שהם כבר לא מייצגות את האמת שלך, אך עדיין תלויות עליך כירושה שלא בחרת בה?
ממה שאני רואה הרבה מהקשיים שאנחנו סובלים מהם נובעים מחוסר אמון - בבן זוג, בעצמי, בילדים, בעולם הזה. וזה בסדר וממש תקין, כי ככה למדנו בבית הספר של החיים - בכל הפעמים שנתנו אמון מלא והתאכזבנו. אז בתור מנגנון הגנה ממש בריא אנחנו מנסים לא להפגע יותר. בדרך אנחנו מפספסים את כל הפעמים שבהם ממש נרוויח מלהיות מאמינים תמימים.
לתת אמון זה לדעת שלא הכל בשליטתי ולא הכל אני יודעת, ולהרגיש ממש טוב עם זה. נשמע מוזר לחלק מהאנשים, אני יודעת. אבל ברגע שאנחנו מרפות מהצורך לשלוט במציאות אנחנו מתפנות להרבה דברים אחרים:
להפגש עם הילד שלי עכשיו ולא בתמונת העתיד המדומיינת שלי;
לפגוש את עצמי גם בפחד וגם בעוצמה;
להרגיש תחושה של בטחון אמיתי ולא שברירי;
לדעת את הכוח האמיתי שלי שהרבה יותר גדול ועצום ממה שנדמה;
ולאהוב.
...
כשאני בהוויה של אמון, אני יודעת שהכל לטובה וכולם בעדי.
כשאני בהוויה של חשד אני צריכה להיות על המשמר.
כשאני סומכת על הבן שלי, אני יודעת שהוא ילמד לבחור בחירות נכונות בנוגע למה שהוא אוכל, ואני נותנת לו את כל הזמן שהוא צריך כדי לחקור את זה.
כשאני סומכת על עצמי, אני יודעת שאדע מתי ואיפה ועם מי.
כשאני סומכת על היקום, אני יודעת שיש מספיק שפע כך שכל צרכי יסופקו.
כשאני סומכת על אביו של בני, אני יודעת שהוא בידיים בטוחות.
אשמח לתגובות - איפה הקריאה של מה שכתבתי פוגשת אותך - האם מכעיסה? מתסכלת?
אשמח גם לענות על שאלות בנושא.
