לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים
מה לעשות כשכואב? רוב האנשים רוצים שהכאב יעלם, יעבור. אנחנו מפחדים מהכאב. רוצים משהו שיעלים אותו ומהר.
אני אומרת הכאב הוא חבר. וככל שמתנגדים לו יותר, ככה הוא נשאר יותר זמן.
יש שיר מקסים ששרית חדד שרה והוא מבטא נורא יפה את המקום הזה:
בשלכת עץ עומד לבדו ברוח אין לו רגע חם ואין לו צל לפעמים גם הוא רוצה להרגיש בטוח ולא כמו פרח שנובל ולפעמים הזמן בוחן אותנו מניח לרגלינו מכשולים אך לנו יש את הכוחות שלנו נראה לו שאנחנו יכולים לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים להיצמד אל החיים חזק לא לוותר להאמין בכל הלב שיהיה עוד טוב ושלמרות הכל אנחנו נתגבר אלוקים רואה הכל משגיח מלמעלה שלא נאבד את התקווה וגם אם לפעמים כואב צריך ללכת הלאה אין דבר הכל רק לטובה
יש כאב, פיזי או נפשי, והוא קיים ואין פה שום נסיון לייפות את המציאות או לעשות שיהיה שמח ויפה. כי עכשיו לא יפה ולא נעים.
ויש את האמונה בכוח שלי. זה שארגיש, שאחווה, שאהיה בכאב - לא ישבור אותי. זה מאפשר להיות שם בכאב. לא צריך לברוח או להפסיק. הכל בסדר. אני יכולה לעמוד בזה.
ולבסוף האמונה והתקווה. בלי זה אי אפשר. אין תכלית. הידיעה שיהיה עוד טוב מאפשרת לטוב להגיע.
לפעמים אנחנו מנסים לחשוב חיובי, להגיד כל מיני משפטים מעודדים, להסיח את הדעת. זה עוזר לפעמים. זה מועיל. היום זאת כבר לא הדרך שלי. אני בוחרת להקשיב לכאב. להסתכל לו בעיניים, לכבד אותו, לאהוב את עצמי גם כשעצוב או כואב, או כועס - זה הכל חלק ממני.
תדמיינו ילד קטן שכועס - מה הוא רוצה? שיצחיקו אותו או שיתנו לו לכעוס? תזכרו בעצמכם כילדים - מה רציתם באמת?
אני אוהבת את השיר הזה כי למרות הכאב שהוא מבטא, יש בו גם המון עוצמה. המון כוח ותקווה.
ואם אנחנו מדברים על כאב פיזי, או מחלה, זה בדיוק אותו הדבר. לתת לכאב מקום, להקשיב לו. אולי חלית בשפעת כי יש לך צורך במנוחה? אולי כואב הגב כי יש איזה קונפליקט שמחכה לפתרון? אולי כאב הראש מבטא מתח? כמו רמזים על צרכים שהגיע הזמן להענות להם.
אני יודעת - כואב נורא ולא יודעים מה המסר ואיך להקשיב לו בכלל? למה הוא לא מדבר בשפה ברורה יותר? מה זה כל הרמזים האלה? שיעבור כבר! שמישהו יטפל בזה.
איזו תחושה של חוסר אונים מול הכאב.
אז אני רוצה לבשר לכם שיש דרך. ושהיא אפשרית. ואם אתם לא יודעים איך, תשאלו מישהו שיודע. העיקר, אל תשנאו את הבטן שכואבת, או את הפטריה שמגרדת - זה חלק ממה שאתם עכשיו. תתחילו להכניס לשם אהבה. כמו לדמיין שהבטן היא אותו הילד הקטן ולהגיד לה - אני לא מבינה, אבל אני מוכנה להקשיב.
וגם הכעס על זה או הרצון לברוח, הם חלק ממי שאתם עכשיו. וגם לשם אפשר להכניס אהבה - כמו שהייתם יכולים לאהוב מישהו שסובל מכאב ולהרגיש כלפיו חמלה ולא ביקורתיות ונסיון לשנות אותו.