top of page

המלצת ספר - הורות לחירות מאת דן לסרי




האמת שממש חיכיתי לקרוא את הספר הזה, כי אני מאוד מעריכה את פועלו והגותו של לסרי. הוא עוסק בחינוך מזה שנים רבות, הקים וניהל את בית ספר "מיתר" – בית ספר דיאלוגי, כתב ספרים רבים על חינוך ופילוסופיה, מייעץ להורים ואב לשישה. הוא אדם בעל חשיבה מקורית ומעמיקה מאוד ופשוט כייף לקרוא אותו ולאתגר כך את המובן מאליו שלנו.

לסרי מטפל בשאלות ההורות בעדינות ובכבוד רב. התחושה שהוא משרה היא שהוא סומך עלינו הקוראים, שיש ביכולתנו להגיע לתובנות משלנו, ולמצוא כל אחד את דרכו והוא פה רק כדי ללוות, להאיר כמה פינות אפלות ולהפנות את תשומת ליבנו. בכתיבה רכה ואוהבת הוא מניח לבנה אחר לבנה של הורות המבוססת על דיאלוג, קירבה, הקשבה ואמון.

הספר מתחיל באחד הדברים החשובים ביותר להתפתחות שלנו כהורים. הוא קורא לזה "הורות תמונה יפה" וזה בעצם כל ההגדרות שבנינו בראשינו על איך "אמא טובה" צריכה להתנהג (או אבא טוב). הוא מראה לנו כמה אומללות ורגשות אשם מציפים אותנו כשאנחנו לא עומדים בסטנדרט הזה. ועד כמה זה מרחיק אותנו מהקשבה אמיתית ואותנטיות. אנחנו הופכים להיות שחקנים בהצגה של מישהו אחר. מדגמנים הורות יפה עד שהתמונה לפעמים נשברת או נסדקת. לסרי מזמין אותנו לעזוב את התמונה ולחזור למפגש אמיתי וכנה עם עצמנו ועם ילדינו ואפילו אם זה כל מה שניקח מהספר, זה כבר המון!

הספר מורכב מחלקים פילוסופים, שלא תמיד קל לקרוא אותם, ומחלקים פרקטים, שאפשר ליישם בחיים. כמובן שהדברים שלובים זה בזה, ובתוך הפרקטי יש המון עומק ותובנות, ולא עצות בגרוש. אם תיתקלו בקושי בקריאה של חלק מהספר, אני ממליצה בחום לא להתייאש ולהמשיך, כי יש בו אוצרות של ממש שלא כדאי לפספס. תוכלו למצוא בו פרקים מרתקים על מריבות בין אחים, על מנהיגות הורית, על יחסים בין ההורים, על מאבקי כוח, על גבולות ועוד המון המון!

הרבה מהספר כתוב דרך סיפורים על סיטואציות יומיומיות ומוכרות של הורים. בתוך הסיפורים הללו אנחנו שומעים את כל מה שקורה מתחת לפני השטח – את המחשבות וה

רגשות של אותה אם או אב. כך אנחנו לומדים להקשיב יותר למה שקורה מתחת לפני השטח גם אצלנו, ולהבין שזה מה שבאמת מנהל אותנו. לא התפישה החינוכית שאימצנו, אלא הפחדים, ההרגלים וכאבי העבר. ככל שנלמד להתבונן בעומקם של דברים, כך נהיה גמישים יותר במחשבתנו ומוכנים לפגוש את הילדים שלנו באמת. כי כשאני לומדת לתת מקום לעומקים שלי, יש בי יכולת לראות לעומקו של הזולת. אני יכולה לראות שגם כשילד מתנהג בצורה פוגענית, הוא עושה זאת מתוך כאב שניתן להקשיב לו ולהתייחס אליו.

למעשה הספר הזה מלמד אותנו להתבונן לתוך עצמנו ולפעול מתוך הקשבה. האם יש משהו חשוב מזה?

Comments


bottom of page